קל-בנין בעמ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

החלטה

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הש' מלכה ספינזי מיום 13.5.12 במסגרת ת"א 12333-04-12 ולפיה נדחתה בקשה למתן סעד זמני שיאסור על בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן:"הבנק") לשלם לחברת החשמל לישראל בע"מ (להלן:"המשיבה" או "חברת החשמל") סכום כלשהו עפ"י הערבות הבנקאית שהפיק הבנק ביום 7.3.11, לטובת חברת החשמל ע"ס 779,080 ₪ וכן, שיאסור על חברת החשמל לממש ו/או לדרוש מהבנק לממש את הערבות.

2.בנוסף לבקשת רשות ערעור הגישה המבקשת ביום 23.5.12 בקשה למתן סעד זמני המורה לחברת החשמל להימנע מלפרוע סכום כלשהו מן הערבות שהופקה ע"י בנק לאומי לטובתה, עד להכרעה בבקשת רשות ערעור ובערעור (ככל שתינתן רשות).

ביום 13.6.12 הוגשה תגובה מטעם חברת החשמל לבקשה למתן סעד זמני.

אציין כבר עתה, כי לא מצאתי מקום לדרוש תגובת המשיבה לבר"ע עצמה ומכוח סמכותי עפ"י תקנה 406 לתקנות סדר דין האזרחי התשמ"ד – 1984, דין בקשת הרשות לערער להידחות אף ללא צורך בתגובה.

3.להלן תמצית העובדות הצריכות לענייננו:

א) ביום 21.2.11 נחתם בין המבקשת לחברת החשמל הסכם לביצוע הקמת מבנה שירות באתר תחנת הכוח רוטנברג המצוי באזור אשקלון (להלן:"ההסכם").

ב)עם חתימת ההסכם ובהתאם לקבוע בו, המבקשת המציאה לחברת החשמל ערבות בנקאית אוטונומית להבטחת ביצוע העבודות נשוא ההסכם בשיעור של 10% מערך ההתקשרות (להלן:"הערבות").

ג)בערבות מיום 7.3.11 נכתב, בין היתר, כדלקמן: "אנו נשלם לכם כל סכום עד לסכום הערבות בתוספת הפרשי הצמדה, תוך 7 ימים לאחר יום קבלת דרישתכם הראשונה בכתב, מבלי שתהיו חייבים לנמק את דרישתכם ומבלי לטעון כלפיכם, או לדרוש תחילה את סילוק הסכום האמור מאת המבקש/ת".

ד)עפ"י ההסכם, עבודות הבניה כללו שלושה שלבים. לאחר ביצוע שני השלבים הראשונים (אשר בפועל לא בוצעו במועדים המקוריים שנקבעו בהסכם), ולפני תחילת ביצוע השלב השלישי שלחה המשיבה למבקשת ביום 14.3.12 הודעה לפיה ככל שלא תבוצענה העבודות הכלולות בשלב השלישי עד ליום 25.3.12 יהווה הדבר הפרה יסודית של ההסכם.

ה)המבקשת לא ביצעה את העבודות במועד וביום 1.4.12 הודיעה חברת חשמל למבקשת על סילוקה מהאתר ועל חילוט הערבות. כן הודיעה חברת החשמל לבנק על בקשתה לחלט את הערבות. (ראה נספח 27 לתגובת חברת החשמל לבקשה למתן סעד זמני).

ו) ביום 5.4.12 הגישה המבקשת את הבקשה למתן סעד זמני נשוא החלטת כב' הש' ספינזי מיום 13.5.12.

ז)ביום 8.4.12 ניתן ע"י כב' הש' ספינזי צו ארעי האוסר על משלוח הודעה לחילוט הערבות אצל הבנק ונקבע כי יתקיים דיון במעמד הצדדים.

ח)ביום 6.5.12 התקיים דיון בבקשה, במהלכו נחקרו עדים מטעם הצדדים וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם.

ט)ביום 13.5.12 ניתנה ע"י כב' הש' ספינזי ההחלטה נשוא הערעור ובמסגרתה, בין היתר, בוטל הצו הארעי שניתן ביום 8.4.12.

4.תמצית טענות המבקשת בבקשה שבפני:

א)בימ"ש קמא דחה את טענותיה של המבקשת בדבר קיומו של אסבסט במועד בו נדרשה לבצע את העבודות בנמקו כי מקובלת עליו טענת חברת חשמל לפיה לא ניתן להסתמך על התמונות שכן לא ברור מתי צולמו התמונות ולא העיד מי שצילם אותן בפועל.

קביעה זו מתעלמת משלל הראיות שהובאו בפני ביהמ"ש.

לאור העובדה שהמבקשת הביאה עדות וראיות לטענתה בדבר קיומו של אסבסט באתר במועד בו נדרשה לבצע עבודות; בזמן אמת, חברת החשמל לא הכחישה את קיומו של האסבסט; אין מחלוקת שחברת חשמל דרשה מהמבקשת לבצע עבודות כשהיא יודעת ומודה שיש אסבסט באתר; חברת חשמל חילטה את הערבות כשהיא מודעת שיש מניעה אמיתית לבצע את העבודות, היה על ביהמ"ש להכריע כי מדובר בהוראה בלתי חוקית, שרירותיות חסרת תום לב באופן קיצוני – שיקולים שהוכרו בפסיקה כמצדיקים הפעלת החריג לכלל הערבות האוטונומית.

ב)בימ"ש קמא שגה כשקבע כי התנהלותה של חברת חשמל בכל הנוגע למתן אישור ביטחוני לקבלן הביסוס אינה מהווה חוסר תום לב קיצוני. מקריאת ההחלטה מיום 13.5.12 עולה כי בימ"ש קמא היה ער לכשלים מצידה של חברת החשמל ולחוסר התקשורת בכל הקשור למתן אישורים ביטחוניים, אולם סבר כי אין בכשלים אלה משום חוסר תום לב קיצוני ומדובר במסקנה שגויה.